סבא צורי

עלינו באונייה עלינו מטריפולי, לוב בשנת 1952, כל המשפחה עלתה אתנו.

לוב, טריפולי: בשנות השלטון הבריטי, משנת 1943 - 1952  ולאחר מכן בשנות העצמאות של לוב, סבלו היהודים מהעם הלובי, אשר ערך בהם פרעות, פצע והרג יהודים ופגע ברכושם. בלוב התארגנו היהודים והפעילו הגנה עצמית. אחרי הקמת המדינה רוב יהודי לוב עלו לישראל. חלק מכובד מהם היגר לאיטליה. ברומא הם מהווים מרכיב חשוב בקהילה היהודית.

המצב עם השכנים הערבים היה בסדר גמור עד שהכריזו על הקמת מדינת ישראל ועל העצמאות ואז המצב עם הערבים היה עוין מאוד ולא יכלנו לסבול אותו ובנוסף רצינו להגיע לארץ ישראל ולכן החלטנו לעלות לארץ, אך לארגן מסע כזה היה קשה ולקח לנו מספר שנים אך לבסוף הצלחנו.

בזמן העלייה אני הייתי בן שנתיים, העלייה הייתה קשה מכיוון שהיינו 11 אחים ואחיות ולהוריי היה קושי רב בפיקוח עלינו

לאחר העלייה ירדנו במעברה בקיסריה, היינו גרים בפחונים וירד עלינו הרבה גשמים והיה בוץ, בלי תאורה, האוכל היה מועט והיינו 12 נפשות בפחון קטן והתנאים היו מאוד קשים. כל האחים והאחיות היו צריכים לעזור ולפרנס את הבית. אך היה לנו הרבה חברים והסדרנו עם כולם. לאחר מסע קשה עברנו לגור ברחוב מנטפיורי

היינו לנו מאכלים מיוחדים והם היו מרקים, קפה שחור בקיצור אוכל מזרחי.