top of page

אני והקהילה

אני ומשפחתי אוהבים להתנדב ומאמינים כי כל עזרה באשר היא ,חשובה ומוערכת.

אבי ואמי תורמים כל חודש לעמותות שונות ובהם עזר מציון, עמותה של המשפחה ועמותת אילן.

למשפחתי יש סיפור אישי עם עמותת אילן שמתחבר בכל מיני נקודות בחיים שלנו. דוד של אבי , ברוך חגאי, נמצא בה הרבה מאוד שנים .דודי חלה בפוליו עוד בהיותו ילד צעיר (בן שנתיים) , ועם הקמתו של מרכז הספורט לנכים בשנת 1960 הוא השתלב בחוגיו והשתתף בהמון תחרויות מטעמו.

 

הוא בלט כשחקן כדורסל והשתתף בנבחרות המרכז ובאולימפיאדת הנכים. הוא השתתף ב-224 משחקים בינלאומיים מטעם נבחרת ישראל ו-66 משחקים בינלאומיים מטעם מרכז הספורט לנכים. עם פרישתו לגמלאות התמסר דודי למרכז הספורט לנכים והוא משמש בו כיום כמאמן ראשי.

על פועלו לקידום ספורט הנכים בישראל זכה דודי בפרס ישראל לספורט ותרבות הגוף (2001).

 

אני אוהב לשמוע סיפורים שונים ממנו וללמוד כיצד למרות נכותו הוא לא התייאש התעסק בספורט ואף הצטיין והגיע לאולימפיאדה לנכים בה זכה בפרסיים שונים.

כמו כן אימי כחלק ממחויבות הבית ספרית לעזרה בקהילה בגיל 14 התנדבה לאילן במשך שלוש שנים, וכל שבוע הייתה עוזרת לילדה נכה בפעילויות ספורטיביות שונות (שחייה וכו').

 

 

עמותה על שם סבא רבה רפאל -

למשפחתי יש עמותה על שם סבא רבה ,רפאל, ומגיל קטן כל שנה בערבי החגים השונים משפחתי הרחבה הולכת לדודה של אבי, אילנה, הגרה במושב להכין ארגזים של פירות ואוכל לחג אותם אנו מחלקים למשפחות נזקקות.

העמותה פועלת גם בכל ימות השנה ודודתי ובעלה מנהלים אותה, אנחנו גם תורמים תרומה חודשית לעמותה זאת על מנת לאפשר לה להתקיים.

 

אני אוהב ללכת עם אבי ואחי ולעזור בחגים מפני שזה כיף להרגיש שעזרת למישהו ובנוסף האווירה במקום מאוד כיפית ,זה ממש מפגש משפחתי של כייף וצחוק.

כולם עושים את זה בכייף ואהבה, עם הרבה רצון לעזור.

 

תרומה של דברים ישנים -

יש לנו מנהג בבית, בו כל עונה (קיץ, חורף, אביב וסתיו) אנחנו עושים סדר בארונות הבגדים והצעצועים . כל מה שקטן עליינו, אימי מארגנת בשקיות וארגזים לפי גילאים ואנחנו תורמים את זה לעמותה של סבא רבה או לגנים / בתי ספר בהתאם לדרישה.

 

גם במקומות העבודה של אבי ואמי מעת לעת מארגנים תרומות בהתאם לצורך והם תמיד לוקחים חלק.

לאחרונה בעבודה של אימי תרמו לגן בדרום תל אביב מקרר מכסף שאספו העובדים בעקבות כתבה שהייתה בערוץ 2 על אחד הגנים של ילדי העובדים הזרים.

בעבודה של אבי, תרמו כל העובדים אוכל במשך מעל חודש למשפחה שהאמא חלתה במחלה קשה ולא יכלה לתפקד.

 

אני מאמין כי תרומה היא דבר חשוב, ולא משנה מהי גודל התרומה, העיקר הכוונה והרצון הטוב.

bottom of page