סבי צורי חגאי

סבא נולד בתאריך 14.1.1950. להורים רפאל ולידיה חג'ג.

סבא גדל במשפחה מרובת ילדים וקשת יום ,משפחה מיוחדת מאוד ומלאת סיפורים וחוויות שאנחנו נהנים לשמוע בשבתות ליד שולחן השבת. ולפעמים זה נראה לי לא הגיוני שבכלל פעם היה מצב כזה...אבל דווקא בגלל שזה כ"כ שונה מהחיים היום אני נהנה לשמוע על זה.

סבא מספר -

"אני הבן הרביעי מבן 11 אחים ואחיות. עלינו לארץ בשנת 1952 מטריפולי שבלוב כאשר הייתי בן שנתיים. עלינו באונייה לארץ והתגוררנו במחנה עולים בפחונים. כעבור 6 חודשים עברנו לגור בשכונת מנטפיורי בתל אביב בתוך בית מעץ.

כאשר גרנו שם היינו 8 נפשות בדירת חדר וחצי ולאחר זמן מה נהיינו 11 אחים ואחיות. היה לנו בית קטן  עם  חצר גדולה והיה מאוד כיף. אמא שלנו גידלה אותנו בחמימות ואהבה רבה.  אבא עבד כנגר בחברת סולל בונה והוא עבד בבאר שבע והיה מגיע פעם בשבוע בימי שישי.

היינו מדברים עברית וכאשר ההורים רצו לספר סודות הם היו מדברים איטלקית.

היינו אוכלים מאכלים שמאפיינים את העדה (דג חריימה, קוסקוס, שעועית, בשר  ועוד...).

אני זוכר בילדותי שהיה לי הרבה חברים ואמא שלי הייתה דואגת להכל בבית ואני ואחיי היינו עובדים ועוזרים בבית כי המצב בבית היה קשה והתקופה בארץ הייתה קשה באותה זמן.

בימי חורף החצר הייתה מתמלאת במים ואני ואחיי הינו לוקחים גיגית ושטים בה. במיוחד אני זוכר שביתי היה קרוב לנחל איילון ופעם אחת בחורף הנחל התמלא וגלש לשכונה ואז פינו את כל השכונה למקום הכי גבוה בתוך מועדון ויצו.

למדתי בבית הספר "פנקס" בו למדנו בשפה עברית, חברי היו בעיקר מהכיתה ומהשכונה. באותה תקופה שיחקנו כדורגל, כדורסל, שבע אבנים והיינו מייצרים קורקינט, עגלות מארגזי פירות ועוד משחקים שונים .

לאחר כמה שנים טובות שהמצב הכלכלי היה קצת יותר טוב קנו לנו אופניים והיינו רבים כל הזמן מי ייסע בהם. בשכונה הייתה לנו שדרה ובה היינו משחקים גולות, מחבואים ומחניים ובסך הכל היה מאוד כיף, ילדות מאוד שמחה.

הייתי בתנועת בני עקיבא ויצאנו לטיולים רבים בארץ.

את הבר מצווה חגגתי עם החברים בחצר הבית. כמובן שעליתי לתורה ברמת גן בבית כנסת "יד  הגיבורים".

לאחר הצבא, הייתי חשמלאי עד האינתיפאדה הראשונה ואז החלטתי ללמוד את המקצוע "בניין" והיום אני קבלן.

התחביב העיקרי שלי הוא לשחק טניס.