סבא יצחק

סבא יצחק הינו צבר גאה ונולד בארץ ישראל בשנות ה-40 בתל אביב ברחוב מונטפיורי בתל אביב. מוצאו של סבי הינו אשכנזי- פולני .

משפחתו של סבי נמצאת כבר כמה עשרות שנים בארץ. הוריו של סבי נולדו בפולין ועלו לארץ ישראל בשנת 1933, עקב התחלת רדיפת היהודים באירופה, לימים התבררה החלטה זו כהחלטה שהצילה את חייהם. המסע לארץ היה מאוד קשה מכמה סיבות עיקריות: היה להם קשה למצוא אונייה ובה מקומות פנויים, עלויות - הכרטיסים לאוניה היו מאוד יקרים אך הקושי העיקרי היה העזיבה של המשפחה הקרובה והעזיבה של הסביבה הקרובה והנודעת ומעבר אל הלא נודע.

קצת רקע על אירופה של שנות השלושים -

בשנות השלושים החל להסתמן באירופה ראשיתו של שינוי חברתי-פוליטי אשר עתיד היה להפוך בהמשך לאיום ממשי על עצם קיומו של העם היהודי. סימנים ראשונים לטלטלה הפוליטית העתידה לסחוף בתוכה את אירופה כולה הופיעו בארצות שונות, כמעט במקביל: עליית כוחו של הפאשיזם באירופה, הנאציזם בגרמניה והאנטישמיות במזרח אירופה.

עומקה של הסכנה לא הובהר לכל, אך יהודים רבים החלו לחפש את דרכם אל מחוץ לאירופה ובניהם היו גם הורי סבי. דווקא בשעה הרת גורל זו היו השערים נעולים: הגבלות ההגירה שנתקבלו בארצות הברית לא אפשרו הגירה המונית אליה. מדינות מערביות אחרות לא היו מוכנות ליטול על עצמן את הטיפול בבעיה היהודית.

כשליש מציבור המהגרים היהודים מאירופה וממזרחה בחרו לפנות לארץ ישראל בשנים הללו, ודומה כי לולא מגבלות ההגירה שהטיל השלטון הבריטי במחציתם השנייה של שנות ה- 30 על ההגירה לארץ ניתן היה קרוב לוודאי להציל את מרבית הפליטים היהודים, אשר יכלו להמלט בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

מצב הישוב היהודי בארץ: שנות השלושים מתאפיינות בהחרפת העימות היהודי-ערבי בשאלת ארץ ישראל. התערבותן של המעצמות הפאשיסטיות איטליה וגרמניה באזור וכן התגברותה של העלייה היהודית לארץ מאמצע שנות השלושים, היו מן הגורמים העיקריים לפרוץ המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי. מרד זה נמשך משנת 1936 ועד שנת 1939 והיה באופיו מרד לאומי.

השפעתו של המרד הערבי על ההתנהלות המעשית של התנועה הציונית הייתה רבה.

עתה היה העימות הלאומי בשאלת ארץ ישראל לסוגיה גלויה: קביעתה של ועדת פיל כי קיימים בארץ שני לאומים, בעלי שאיפות לאומיות שונות ומנוגדות וכי יש להקים בעבורם שתי מדינות באמצעות חלוקתה של ארץ ישראל, הציעה למעשה לסיים את המנדט הבריטי, אך גם הצביעה באופן גלוי על אופיו הלאומי של הסכסוך היהודי-ערבי.

מדיניותה של בריטניה בשאלת ארץ-ישראל והחלטתה לסגת ממסקנות ועדת פיל הושפעה ממספר גורמים: ההכנות למלחמת העולם השנייה וההכרה כי העימות בין גרמניה לבריטניה קרב, הצורך להבטיח עורף אסטרטגי בריטי במזרח התיכון, הרצון לשמור על שליטה במאגרי הדלק באזור וכן להבטיח את הדרך להודו דרך תעלת סואץ.

על הנהגת היישוב התמודדו למעשה שתי התנועות הגדולות: תנועת הפועלים והתנועה הרביזיוניסטית. המגזר הדתי לאומי ('המזרחי') והציבור הספרדי הורכבו שניהם מקבוצות קטנות באופן יחסי. החוגים האזרחיים היו מפוצלים בתוכם ולא הצליחו לחבור למסגרת פוליטית משותפת.

תל אביב של שנות ה - 40:

בתקופת ההעפלה והמאבק בשלטונות המנדט, בשנות ה-40, מילאה תל אביב תפקיד חשוב: אליה הגיעו ספינות המעפילים, בה נוסדה תעשיית הנשק במחתרת, וממנה פעלו ארגוני המחתרת. מאידך סבלה העיר מהתקלויות עם הבריטים (דוגמת "ליל וינגייט") ומידי פעם הוטל עליה עוצר ממושך, שבמהלכו בוצעו חיפושי נשק וחשודים.

עם קום המדינה, הייתה תל אביב העיר היהודית היחידה בארץ שמנתה מעל 100,000 תושבים.